ט"ו באב, החוקים הבלתי כתובים

אוקיי, אז איכשהו שוב יום האהבה הגיע, וזה לא ברור כי זה מרגיש שרק לפני כמה שבועות היה עוד "חג" שכפה על גברים להראות לנו אהבה ורגש למרות שהם לא יודעים איך, למה וכמה בדיוק זה צריך לעלות להם. לאור העובדה שזה אירוע שיכול להיות טראומתי משהו בחיי הזוגיות, החלטתי להציג את העיבוד מודרני שלי למחוות ט"ו באב, עם טאץ' של נשואים בני 30 שכבר עברו יום אהבה אחד או שניים בחייהם, או במילים אחרות, ריב או שניים בחייהם: 

מתנות זה פאסה. אנחנו יודעות שאתם מרגישים חייבים, ודוגרי, בגלל זה אנחנו כבר פחות מתרגשות. אם תביאו לנו מתנה בכל יום אחר, סתם ככה, נתעלף מההפתעה, נצווח מהתרגשות בחורתית ונסמס לכל החברות שאין גברים כאלה ביקום. סתם חומר למחשבה.

זה עדיין לא אומר שאתם לא צריכים לחזור עם כלום הביתה: זר פרחים (בעיניי) זה מוגזם כי חבל על ה-150 ₪ שיוציאו ממך בחנות כי ("מה, סתם תביא לה חמניות נורווגיות בלי שוקולדים, יין ובלון הליום מטר על שניים?"), אבל ורד נחמד או שוקולד לב קטן וחמוד זה מספיק כדי לציין יום נטול משמעות שהחברה החומרנית מצווה עלינו לחגוג. (אני יודעת, אנחנו עלובות. דו פרצופיות. פמיניסטיות ושוביניסטיות כאחד, אבל ככה זה. אנחנו חייבות לקבל משהו. קטן. אידיוטי. פיצי. משהו).

החלטתם לקנות כי יותר זול לקנות מתנה מאשר להתגרש? אז הנה כמה עצות:

אנחנו לא באמת יודעות למה אנחנו מצפות ביום הזה, אנחנו רק יודעות שאנחנו צריכות לקבל משהו שייתן לנו הרגשה שאוהבים אותנו, שמראה לנו שאתם חושבים עלינו למרות שעבדתם 12 שעות ובא לכם למות ושמצטלם לפייסבוק הרבה יותר טוב מכל מה ששאר החברות שלנו קיבלו.

התכוונתי להגיד "אנחנו מהממים ואתם לא" אבל
הלכתי על "שיו איזה כיף לי!"

לא לחבילות מוכנות: אם תשלחי גבר לסבון של פעם/ללין ולשאר החנויות שחצי ממוצריהן לא רלוונטיים ליקום, את פשוט יודעת שהוא יחזור עם ה"תאמין-לי-שהערכה -פרקטית-להכל, עלי!" שהכינה לו המוכרת, הכוללת טישו ריחני ב-29.90, סקוצ' פרחוני לכלב במחיר מבצע של 89.90, וסבון שמיוצר בהימלאיה בניחוח ורדים אוריינטלים היישר מהמזרח הרחוק, הכל כמובן... במחיר מיוחד ליום האהבה. בקיצור, אל תלך לשם, כי המוכרת תתלהב מזה שהיא הצליחה לתקוע לך את כל מה שהיא לא הצליחה למכור מעולם ואתה תתלהב מזה שקנית לאישה כל כך הרבה דברים, שבטוח היא תאהב לפחות אחד מהם. אני אגב, פחות אתלהב, פשוט כי יש לנו חשבון משותף.

מה כן? אם כבר החלטת לקנות מתנה באווירת פינוק, לך לאמבטיה עצל, ותראה  במה היא כן משתמשת, אילו ריחות היא אוהבת באמת ותלך על ערכה יפה ואיכותית של האהבות שלה.

מתנה על בסיס תשומת לב – הדבר שהכי מרגש אותנו, זה לדעת שאתם באמת מקשיבים לנו. מקשיבים לנו בבית, בזמן סידורים ואפילו בקניון, המקום המקולל הזה שאתם נכנסים אליו רק אם ירו עליכם או ששכחתם את משקפי השמש ב"שיפודי ציפורה" ביום שלישי בצהריים בעבודה אתם חייבים עכשיו זוג חדש. אז אם הקשבתם לנו, מתישהו, כנראה שתדעו ללכת לקנות מתנה ממקום ששמתם לב שאהבנו אותו, ואם אתם ממש מושלמים, תמצאו מתנה ספציפית שבשלב מסוים התלהבנו ממנה בחנות אבל התקמצנו על עצמנו בו זמנית. מתנה כזו, היא הדבר הכי נפלא שאפשר לקבל, כי היא מראה כל כך הרבה דברים שהם לא רק הפדיון הכספי של החנויות ב-22.7.

הפתעה: אם מזמן לא יצאנו למשהו כיפי וחגיגי (אתם יודעים - עבודה, ילדים והשגרה) דווקא הערב הזה זאת הזדמנות לא רעה להפתיע אותנו בארוחה חגיגית. לא, בלי לשאול אם אני רוצה לעשות משהו באותו הערב, בלי להגיד לי "תזמיני מה שאת רוצה, אני זורם". אתה מחליט, אתה מזמין (!), אתה מפתיע. תאמינו לנו שללכת למסעדה שלא אנחנו עשינו לה את הרזרויישן זאת הפתעה מספיק יפה ליום הזה.

הברכה: ורד, זר, סבונים, תכשיטים ולא משנה מה תקנו – מה שבא איתם זה מה שחשוב. חלאס עם ה"I love you" ועם ה"נשיקות, מאמי". פתח את ליבך במקום את ארנקך, ואנחנו נאהב אותך יותר.

לסיכום, אני יודעת מה תגידו, למה דווקא אנחנו קונים ואתן לא חייבות להחזיר?
אז די, בחיאת רבאק, תנו לנו את זה. אנחנו עובדות כל כך קשה, עושות (כמעט) הכל כמו גברים, ואף אחד לא פותח לנו את דלת הרכב או מחזיק לנו את היד כשאנחנו יורדות במדרגות. עולם האבירות והג'נטלמניות כמעט חלף מהעולם, אז תשאירו לנו משהו באמא שלכם.