יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

זהו, מאורסים!



"אם אשכחך משכורתי, ישכח עתידי

ידבק ארנקי לכיסי אם לא אשמרכי

אם לא אקריב את שפיותי על ראש חתונתי..."


הנה זה מתחיל. על מי אני עובדת, ידעתי שזה יקרה. כולם אמרו לי שבקרוב זה אצלי. אז הנה, זה ממש בקרוב. לא כזה קרוב כי אנחנו מדברים בערך על חצי שנה של ברבורי חתונה נשיים וריבי חתונה זוגיים, אבל זהו. דודה שלי ניצחה וקיבלה סיבה להתחיל את הדיאטה שלה. אמא שלי ניצחה וקיבלה סיבה להתרברב בבת שלה, ואני ניצחתי וזכיתי להוציא הון תועפות על ערב אחד שהיתרון המרכזי בו הוא להיות בריידזילה מהגיהינום עם מלא אנשים מסביבי שיסבלו את הכל ויבקשו עוד קצת מההילה הכלתית שלי.

לפני שאני נשאבת למנהרת המר-מור הרגילה שלי, בואו רגע נתחיל מהתחלה. פוצי הציע לי נישואין בסוף שבוע מהמם (כן, אני אמרתי מהמם), והיה כיף ואדיר, ונשמע לי אחלה של דבר לבלות את שארית חיי עם הבחור היחיד שהצליח ומצליח להרגיע ולהצחיק אותי כל יום מחדש. אפילו נשמע די רומנטי. מיוחד. שונה. או תכלס -כמעט כמו שאר תושבי היקום והמדינה שכנראה מחפשים עכשיו מקום להתחתן בו- מסתבר שכמעט לא נשארו תאריכים פנויים יותר בקיץ 2012.

איפושהו בעברי הלא רחוק חשבתי שאצליח לעשות טקס מיוחד. קפריסין, אולי איזה אלביס שיכור בקזינו מפוקפק, אפילו איזה מיני סלב וואנה-בי-יאיר-לפיד  שיבוא ויחתן אותנו. אבל איזה. לא נלחמת במוסכמות ואפילו אין לי כח להרהר בהן. היכונו לחתונה תחת איומים פולניים, שמבחינתם השואה תתחיל מחדש אם תעשו משהו שונה או תגידו להם את האמת - אם תגידו שחתונות זה כבר מזמן לא מה שהן אמורות להיות.

נראה לי שהתכוונו שהחופה תהיה רגע מרגש, בו את מתקדשת עם הפרטנר שלך לחיים, ולא איזה רעש רקע שמפריע לבן דוד של האחיין של גיסתו של אבא שלך ללעוס מנות פתיחה ולקשקש עם בחורה בלונדינית שמצא בדוכן ההמבורגרים (ד"א, היא עבדה איתך לפני 7 שנים ולא הבינה בכלל למה הוזמנה לחתונה).
חתונות באמת כבר לא מה שהן אמורות להיות. תבריזו לי לחתונה אם אני טועה, אבל בימינו הכלות לא נראות כמו עצמן בכלל. צבא של אנשים מתים לקחת ממך מלא כסף כדי שתחשבי שככה את הכי יפה: שליכטה של איפור, תוספות שיער (כואבות רצח), חיוך לא אותנטי ושמלה מושכרת שמטרתה הבלעדית היא להתנפנף ע"י 13 אנשים זרים במעגל (כאילו שתורידי גשם או משהו), אבל על כל אלה אני מניחה שארחיב בהמשך.

אז הנה זה מתחיל. כבר מחפשים אולם (יש! יוצאים מהמשרד קצת!), ואחר כך כנראה שנעשה את הכל כדי להרגיש שהחתונה שלנו מיוחדת בדיוק כמו... החתונה שלך ושלך ושלכם ושל כולנו. לאור העובדה שכולנו באותה חופה, אני מקווה שתזדהו עם הסיפורים שלי וכל האמת שמאחורי ארגון החתונה שלנו, באושר ובצער, בחולי ובבריאות, כל עוד שנינו רווקים.

 אתם רשאים לקרוא את הכלה.

10 תגובות:

  1. less is mor. do mor
    !!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    השבמחק
  2. את כותבת נפלא. אנא , היפטרי מהציניות העצמית. לפחות עד החתונה. אחר כך זה יעבור

    השבמחק
  3. אהבתי את זה מאוד, אבל חסרה לי קצת ציניות האמת, נסי טיפה להעליב גם את החתן

    השבמחק
  4. התאהבתי באדם שאת. הצלחת לתאר בפשטות את מה שעובר עליי. כל כך שמחה שנכנסתי לפרופיל של תומר שהמליץ על הפוסט. המשיכי..אכנס גם בעתיד. אודיה בוטא

    השבמחק
  5. לייק, לייק, לייק, ממש ממש אהבתי, את כותבת בצורה מדהימה ואני מתבאסת שאני מגיעה לסוף הפוסט כי אני רוצה לקרוא עוד ממה שאת כותבת.
    מחכה לפוסט הבא שלך,
    הילה סטאר :)

    השבמחק
  6. מורי, הגיע הזמן להודות שחתונה זה כייף. אם את לא רוצה שיצבעו אותך, ילבישט אותך באהיל וישיטו אותך בסירה עם זיקוקים אז אל תסכימי. תהפכי את זה למשהו פשוט שאת וגלעד אוהבים ואל תיכנעי לפולנים. והכי חשוב זה לתת לגיסות שלך לעתיד להכין את החלק האומנותי בחתונה.

    ענת מ.ט.

    השבמחק
  7. :))
    החלק של הגיסות שלי לעתיד זה להגיע מחו"ל בזמן...
    אני לא אומרת שחתונה זה לא כיף, אני רק אומרת שיש הרבה דברים להתמודד איתם במהלך התכנון...

    השבמחק
  8. :) מדהימה ממי
    שגית

    השבמחק