למה ארגון חתונה מרגיש לי כמו חצי שנה במוסך?

הצעת נישואין תהפוך כל בחורה עדינה, חיננית ובעלת שמחת חיים - לנהג מונית ניו-יורקי ממורמר שכל היום סופר שטרות לא מסומנים. עד לפני שניה היית ילדה מרוגשת ומאוהבת שסוף סוף אהבת חייה הציע לה להתחתן (איזו הפתעה! נשארו לו אפילו עוד 3 ימים לאולטימטום!) ומעכשיו אין לך ברירה אלא לשבור ת'ראש, ולהתחיל לחפש את הספקים הנכונים (בשבילך). מה הבעיה? יש רק אלפי תוצאות חיפוש בגוגל, 700 אתרי המלצות משוחדים, ומאה חברות שהתחתנו כבר ואת פשוט ח-י-י-ב-ת לקחת את הדיג'יי/צלם/מאפרת/קייטרינג שלהן. ביג דיל, את כולה צריכה ללכת לבדוק אחד אחד, תוך כדי שאת מפסידה חצאי ימי עבודה פעמיים בשבוע, מתחננת לבעלך העתידי שינסה להבין שככה זה אצל כולם ומזכירה לו שאין החזר כספי על טבעת האירוסין.

מפעילה לכם מונה עד לאולם אירועים!
(כן, זאת אני בתמונה ותודה למיכאל שלי המעצב)

הצעת הנישואין שלי הגיעה בנובמבר (כן, היה מרגש, יאדה יאדה), במקרה כזה יש 2 ברירות. אחת - לתקתק חתונת חורף, מתי שכל הספקים פנויים יותר, זולים יותר, ומבסוטים עלייך שהגעת להם ברגע האחרון. שתיים - להשקיע חצי שנה מזורגגת בתכנון חתונת קיץ, להזיע מהמחירים עוד לפני שהטמפרטורות עולות, ולקבל יחס מהספקים כמו עוד נמלה שהביאה למלכה שלה גרגר לחם ויודעת שמתישהו היא תאבד את חייה בשיטפונות הביוב השכונתיים. בשלב מסוים הבנו שהחתונה תהיה קיצית - כי כל מיני בני משפחה בחו"ל בחורף, ויצא שלא הלכנו באותו החודש לראות אולמות, אתן יודעות, כי עובדים וכאלה, דברים שוליים. זה הרגע שהסביבה החלה להטריף אותי וללגלג עלי בו זמנית:

- "אף אחד לא מחכה לך!",

- "לא יישארו לכם תאריכים!"  

-"זה רק שבעה חודשים מראש!"

עכשיו, אנשים, שבעה חודשים! שבעה! זה קצת יותר מ-3 שנים בשנות כלב וקצת פחות מתקופת היריון מלאה. ז"א, שלוקח כמעט אותו הזמן לתכנן חתונה - כמו להביא ילד לעולם עם איברים מפותחים ובתפקוד מלא. לדעתי לגדל ילד כבר יוצא יותר זול, אבל בחתונה לפחות יחזירו לך אהבה ולא יאשימו אותך בהמשך שבגללך התמכרו לסמים בגיל 14.

חצי שנה של ביקור במוסך

אחרי שניערו אותי יופי מסביב, הבנתי שאין ברירה וצריך לסגור  את כל המקומות והספקים. כלומר, הבנתי שהולכים לאכול אותי בלי מלח. מכירות את תחושת חוסר האונים הזאת של ביקור במוסך? הדז'ה-וו הזה שעומד מולך מישהו, שלעולם, אבל לעולם לא יצליח לעבור בדיקת פוליגרף ומספר שהלך לך ה"שקרנטור"? כאילו, הוא יעשה מאמץ ויחליף "אבל תדעי שזה יעלה ממש יקר כי אני צריך לייבא אותו מאוגנדה, אבל תבואי ב-12:00 והרכב יהיה מוכן". בקיצור, ככה זה מרגיש מהרגע שאמרת איידו.

ומהרגע הזה - תשכחי מלחזור לשלווה שהייתה לך קודם. תוך שלושים שניות מנקודת האינגייג'ד בפייסבוק, המודעות בצד יאמרו לך ש"את חייבת את זה לחתונה שלך" במבטא רוסי מאיים, ביבי יגיד לך מזל טוב- אבל רק אם תעשי לו לייק לעמוד וצלם אנונימי כלשהו יבטיח תמורת חצי הדולר שהוא שילם על המודעה שאם תקחי אותו אז "בעלך לא יבגוד בך לעולם, בדוק".

וחשבתי שמתחתנים כדי להירגע מתקופת הרווקות! שתבינו, התכוונתי בכלל לכתוב על דרכים שונות שניסיתי לקבל בעזרתן הנחה (עיינו ערך "דברי כמו נהג מונית"), אבל התחושה שגוזרים עלי קופון גזלה ממני פוסט שלם.

אז בפעם הבאה!

חולה עליכם, תבואו כל יום! (לעמוד F)