ביום שבת אביבי אחד, מאלה הכי חמים בשנה, הוזמנו ליומולדת על הגג של מלון מרינה בת"א, ללא ספק סממן מגניבות ראשי ביותר בו תוכלו למצוא נוף, בריכה ומלא בחורים ובחורות, שכנראה רוצים שקצת מהמגניבות תידבק אליהם.
מסיבות בריכה, תמיד היו נראות לי מתאימות לבחורות האלה, אלה שזורקים אותן למים עם הבגדים והן יוצאות ואומרות: "איזה כיף ווהוווו". אצלי, הפעם האחרונה שנזרקתי לבריכה הייתה בעשור הקודם בתור מדריכה בקייטנה, ואחרי שסיימתי לנטור טינה הסתובבתי יום שלם מטפטפת עם תחושה של ספוג שראה ימים טובים יותר.
הגענו. אמרתי שלום לידיד מקסים שלא ראיתי ב-3 שנים האחרונות, אבל התחושה היא קרובה בדיוק כמו פעם, מה שמוכיח לי שאנשים שאתה אוהב, יכולים להישאר בחיים שלך גם בלי תחזוקת פגישות קורעת לו"ז. ת'אמת, כל הכבוד לפייסבוק על זה.
עוד משהו במסיבות בריכה (חוץ מהכוסיות בביקיני שמסתובבות פה ושם), זאת הבעסה הזאת של הלחות והרטיבות. עכשיו אל תבינו אותי לא נכון, וידוע שאני בחורה זורמת ומהנה במיוחד (אפילו אני לא האמנתי לעצמי עכשיו), אבל הישיבה על כיסא שעשוי מבד מגבת לח לא בדיוק חיזקה לי את תחושת הסקסיות שניסיתי לטפח עם שמלת הסטרפלס מסתירת הכרס שהכינותי מראש.
סוגיה כואבת בימי הולדת א':
לאחר שמלצרית לא נראתה בשום אופק קרוב, לח או יבש, הלכנו וקנינו את השתייה שלנו בבר. המחיר של סממן מגניבות: 39 שקלים לכוס קאווה מפלסטיק. אז נכון, הפרנציפ של לשלם על כוס יותר ממה שעולה להם בקבוק העלה לי ת'סעיף באותו רגע, אבל לא וויתרתי לעצמי והחלטתי לרכוש לעצמי קמצוץ מגניבות בכל מחיר. 39 ₪.
אבל זה לא רק זה, אלוהים. הקללות הגיעו, כשהברמן, שאני מזכירה שלא ישבנו אצלו על הבר אלא באנו-לקנות-ללכת ולהתיישב על מושבים שראו ימים עם פחות אחוזי לחות, שאל באדישות: "את הטיפ דרך האשראי?". עכשיו, אני פניתי אליך? אני ביקשתי ממך למצוא לי דרך לשלם לך טיפ? עכשיו תקשיב יא בן של זונה שכמוך. גם ככה אתה עושה בוכטות של כסף באחד הפאבים השווים במדינה, גם ככה גבית ממני פי 2 מהמחיר ההגיוני של הכוס פלסטיק שקיבלתי ממך, גם ככה לא קיבלתי ממך שום שירות שירותי, וגם בלי בושה אתה רוצה ממני כסף. למה זונה היא לא חוקית ואתה כן? היא לפחות עובדת בשביל הכסף שלה. שיהיו לך 4 שקל לתרופות, שזה יוצא 2 אדבילים לפחות.
סוגיה כואבת בימי הולדת ב':
נער היומולדת נשאר עם החשבון, ועוד איזה חשבון. לי, כאב הלב. הוא שיחרר יותר מחצי אלפייה בשלווה יחסית, בטענה ש"נהניתי עם החברים, מה צריך יותר מזה".אני אגיד לך מה צריך, 662 ₪ בחשבון. היה מינימום, כן שילמו לא שילמו, לא באמת ברור.
להגנתם של החברים, אנחנו לא ידענו שיש מינימום לשולחן והזמנו בבר. אז אולי – גם הם?
בכל מקרה, עם חברים כאלה- צריך לבוא עם כרטיס אשראי, והכסף ששמתי בבר ולא על החשבון של השולחן יושב לי על המצפון + 4 ₪ טיפ על שירות דמיוני.
סורי עומר, בהזדמנות סושי עלי. בעצם, אתה בהיי-טק, סושי עליך.
לא נפגעו ברמנים בהכנת פוסט זה. לצערי.
מסיבות בריכה, תמיד היו נראות לי מתאימות לבחורות האלה, אלה שזורקים אותן למים עם הבגדים והן יוצאות ואומרות: "איזה כיף ווהוווו". אצלי, הפעם האחרונה שנזרקתי לבריכה הייתה בעשור הקודם בתור מדריכה בקייטנה, ואחרי שסיימתי לנטור טינה הסתובבתי יום שלם מטפטפת עם תחושה של ספוג שראה ימים טובים יותר.
הגענו. אמרתי שלום לידיד מקסים שלא ראיתי ב-3 שנים האחרונות, אבל התחושה היא קרובה בדיוק כמו פעם, מה שמוכיח לי שאנשים שאתה אוהב, יכולים להישאר בחיים שלך גם בלי תחזוקת פגישות קורעת לו"ז. ת'אמת, כל הכבוד לפייסבוק על זה.
עוד משהו במסיבות בריכה (חוץ מהכוסיות בביקיני שמסתובבות פה ושם), זאת הבעסה הזאת של הלחות והרטיבות. עכשיו אל תבינו אותי לא נכון, וידוע שאני בחורה זורמת ומהנה במיוחד (אפילו אני לא האמנתי לעצמי עכשיו), אבל הישיבה על כיסא שעשוי מבד מגבת לח לא בדיוק חיזקה לי את תחושת הסקסיות שניסיתי לטפח עם שמלת הסטרפלס מסתירת הכרס שהכינותי מראש.
סוגיה כואבת בימי הולדת א':
לאחר שמלצרית לא נראתה בשום אופק קרוב, לח או יבש, הלכנו וקנינו את השתייה שלנו בבר. המחיר של סממן מגניבות: 39 שקלים לכוס קאווה מפלסטיק. אז נכון, הפרנציפ של לשלם על כוס יותר ממה שעולה להם בקבוק העלה לי ת'סעיף באותו רגע, אבל לא וויתרתי לעצמי והחלטתי לרכוש לעצמי קמצוץ מגניבות בכל מחיר. 39 ₪.
אבל זה לא רק זה, אלוהים. הקללות הגיעו, כשהברמן, שאני מזכירה שלא ישבנו אצלו על הבר אלא באנו-לקנות-ללכת ולהתיישב על מושבים שראו ימים עם פחות אחוזי לחות, שאל באדישות: "את הטיפ דרך האשראי?". עכשיו, אני פניתי אליך? אני ביקשתי ממך למצוא לי דרך לשלם לך טיפ? עכשיו תקשיב יא בן של זונה שכמוך. גם ככה אתה עושה בוכטות של כסף באחד הפאבים השווים במדינה, גם ככה גבית ממני פי 2 מהמחיר ההגיוני של הכוס פלסטיק שקיבלתי ממך, גם ככה לא קיבלתי ממך שום שירות שירותי, וגם בלי בושה אתה רוצה ממני כסף. למה זונה היא לא חוקית ואתה כן? היא לפחות עובדת בשביל הכסף שלה. שיהיו לך 4 שקל לתרופות, שזה יוצא 2 אדבילים לפחות.
סוגיה כואבת בימי הולדת ב':
נער היומולדת נשאר עם החשבון, ועוד איזה חשבון. לי, כאב הלב. הוא שיחרר יותר מחצי אלפייה בשלווה יחסית, בטענה ש"נהניתי עם החברים, מה צריך יותר מזה".אני אגיד לך מה צריך, 662 ₪ בחשבון. היה מינימום, כן שילמו לא שילמו, לא באמת ברור.
להגנתם של החברים, אנחנו לא ידענו שיש מינימום לשולחן והזמנו בבר. אז אולי – גם הם?
בכל מקרה, עם חברים כאלה- צריך לבוא עם כרטיס אשראי, והכסף ששמתי בבר ולא על החשבון של השולחן יושב לי על המצפון + 4 ₪ טיפ על שירות דמיוני.
סורי עומר, בהזדמנות סושי עלי. בעצם, אתה בהיי-טק, סושי עליך.
לא נפגעו ברמנים בהכנת פוסט זה. לצערי.
היי מור,
השבמחקמסכימה עם הרבה ממה שכתבת ומתחברת מאוד לתחושת התסכול.
רק לציין שלא היה מינימום ואני חושבת שהסכום היה כל כך גבוה כי עומר החליט ברוחב ליבו הענק להזמין את חבריו לדרינק עם בקבוק למברוסקו וודקה.
אז להבא, אולי שווה לעצור ולחשוב רגע אם היו עוד חלקים חסרים לתמונה שהייתה לך כל כך ברורה...
1. מורמור - גם אני אוהב אותך
השבמחק2. התברכת באחלה בנזוג
3. תמשיכי עם הטונים האלו ולא תזכי לשמוע את הסוד שלי
4. היה מינימום
5. זה היה הרבה יותר מ-600 ומשהו, לא כולל טיפ
6. אם אני אבחר להתעצבן על שחברים שלי כן קנו בבר, לא קנו בבר, כן התקמצנו, לא התקמצנו, אני אגמור את היום בכעסים על 30-40 איש שבאו לחגוג איתי ועשו לי שמח.
כסף זה שטויות - הוא בא והולך; מה שהיה במסיבה אתמול היה שווה לי פי כמה וכמה.
היי נועה ועומר, התמונה לא הייתה לי ברורה ולכן ציינתי שאין כל כך אשמים במקרה הזה. חוץ מהסניף בנק של עומר, ואולי הברמן המעצבן. וזהו, אני נהניתי וגם נהניתי לראות את עומר לאללה.
השבמחקאבל כרגיל, אני חייבת להעיר משהו בבלוג, גם דברים טובים.
יש הנחה? :)
השבמחקמור יא קרועה,הצחקת אותי :-)
השבמחק